היו חלק ממני
ואולי עוד כמה עשרות שנים כבר לא תהיו פה.
ואני אשב בודדה,
מפורקת ושבורה,
אדמה צחיחה וחשוכה,
בלי עתיד או תקווה,
בלי יכולת לחדש את עצמי.
אחשוב אז על כל השנים שהייתם פה, ישבתם בצילי, נהניתם מפירותי, השתמשתם באוצרות שהענקתי לכם. אחשוב אז על כל השנים שבזבזתם אותי ללא היכר, שלקחתם ממני את כל משאבי ללא שום ערך ואהבה.
אהרהר: למה לא שמתם לב אלי אז?
איך לא הרגשתם אותי?
הייתי בשבילכם המובן מאליו, הייתי דחוקה אי שם עמוק בתוך ראשכם.
חשבתם על פוליטיקה, על כלכלה ועל כסף,
חשבתם על ביטחון, פיתוח וטכנולוגיה,
ולא חשבתם עלי
לא הבנתם שאם לא תשמרו עלי, אני אפגע
ולא יהיה טעם לכל.
אדע שהייתם מנותקים, מרוחקים, תקועים בערים, בתוך מסכים, לחוצים.
וכשאשאר אז לבד,
אצטער שלא אמרתי לכם כבר אז
בואו עכשיו, היו חלק ממני
תאהבו אותי ואוהב אתכם
ושוב אתן לכם הכל, ונפרח מחדש.
16/6/21
על המחברת
מיקה בן אהרון
בת 18, גרה בכפר חגלה שבעמק חפר. מנגנת בקונטרבס, אוהבת לכתוב ולטייל.
מדהימה ומדוייקת ❤️🩹
עכשיו זה הזמן להראות אהבה לאמא אדמה.
אין זמן אחר.