שוב בחירות

ב-23 בדצמבר התפזרה הכנסת ה-23 ומדינת ישראל נכנסה למערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים. מערכת הבחירות הקרובה תהיה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, למבחר המועמדים שמציע הגוש הנגדי. בנט וסער בימין, לפיד וחולדאי במרכז-שמאל, התמונה צפוייה להתבהר רק בתחילת החודש כאשר ייסגרו הרשימות, מסכת האיחודים תיגמר, וייכנסו לישורת האחרונה. מסתמן שהקרב הגדול לא יהיה ראש בראש עקב ריבוי המתמודדים, אלא על 61 הממליצים, 61 חברי הכנסת הדרושים לרוב בכנסת, ולהקמת ממשלה. יש מספר מפלגות שיוכלו לנסות להרכיב את הממשלה הבאה, ואנחנו רצינו לשאול באיזו מהאפשרויות תהיה ההתחשבות והעשייה הרבה ביותר בנושא הטיפול במשבר האקלים.

אז התשובה היא מאוד לא חד משמעית. אף אחת מבין המפלגות הגדולות לא הציגה עדיין מצע או תוכנית עתידית כלשהי בנושא משבר האקלים, ואפילו להפך. רוב מפלגות בארץ בעד פיתוח הגז הטבעי בארץ, מתוך נקודת הראות הצרה של התועלת הכלכלית, אך אנחנו יודעים שהגז הטבעי הוא עדיין דלק פוסילי מזהם שאמור לשמש כאנרגית מעבר בלבד בדרך אל איפוס פליטות פחמן, ועמידה ביעדי הסכם פריז לאנרגיות מתחדשות. אם נסתכל יותר לעומק על השרים להגנת הסביבה בשנים האחרונות, לא הייתה התייחסות רבה בנושא, ורובם ככולם נכנסו לתפקיד בלית ברירה. לעומת זאת, היו גם יוצאי דופן כמו השרה גילה גמליאל, שהפתיעה לטובה (לא הייתה ידועה כסביבתית והיא יחד במפלגה עם שטייניץ, מתנגד שלנו) למרות שככל הנראה לא תישאר בתפקיד גם בממשלה הבאה, שמה תתבסס במעמדה כפוליטיקאית סביבתית. לצערנו הרב, במחיר שכולנו נשלם, כנראה שכלום לא ישתנה, שוב ימונה שר מאוכזב, שוב ימונה שר שהעדיף משרד אחר, יותר נחשק או נחשב. אך למרות חשיבות המשרד להגנת הסביבה גם לשר האנרגיה תפקיד קריטי בטיפול במשבר האקלים. אולם, למרות פעילותו של שטייניץ בתפקיד הוא לחלוטין לא עשה מספיק, ואם זה לא מספיק בצמרת משרד האנרגיה יש חיבה גדולה מאוד לגז הנובעת מתוך הדאגה לכיסם, ולג'וב שמחכה להם בשוק הפרטי. לכן, צריך גם שר אנרגיה סביבתי יותר  שיוכל לרכך את עמדות משרד האנרגיה ובייחוד את צמרתו. בנוסף לכל זה, צריך גם רוב בממשלה ובקואליציה הבאה כדי לקדם את אותן הצעות, חוקים ורפורמות בנושא שרק מחכות לממשלה תומכת. 

אחת הבעיות בפוליטיקה הישראלית היא שלמצע המפלגות, אם בכלל קיים, אין הרבה משמעות והבטחות בחירות נזרקות לאוויר כמו חול וחשיבותן כמעט אפסית. לכן, איננו יכולים לצפות לביצועו  של מצע אקלימי, גם אם קיים אחד. המצע האקלימי- מצע העוסק בהתמודדות ובמאבק במשבר האקלים, אחד מהדברים אשר אנו כתנועת מחאה דורשים במהלך הבחירות מין המפלגות. 

לכן, במפה הפוליטית כיום, הנושא הסביבתי-אקלימי צפוי להידחק הצידה כרגיל, כאשר הוא רחוק שנות אור מהמיינסטרים. 
אפילו המיינסטרים "השמאלני" כביכול, היותר סביבתי, מרים עוד דגלים רבים, לכן משבר האקלים לא עומד בראש סדר העדיפויות גם של השמאל. שאר המפלגות בדרך כלל אינן נוקטות עמדה בנושא. 

המצב הזה כנראה ימשיך, אולי בהקמת ממשלת מרכז כזו או אחרת, האידיאולוגיה "השמאלנית-ירוקה" אולי תהיה יותר דומיננטית, ואנשים בעלי גישה סביבתית עוד ייצטרפו.

בינתיים לא צפוי שמשהו ישתנה, אבל כרגע נותר לקוות שכאשר תקום ממשלה, אנשים חדשים יכנסו למרכז הפעילות הפרלמנטרית והפוליטית, ושרוחות חדשות ינשבו בממשלה.

3/2/21

על המחבר.ת

ענבר קרן, יסמין שטרן מרזר ואופק קרן

ענבר קרן- פרשן פוליטי וסטודנט למדעי המדינה.
יסמין שטרן מרזר- פעילה במחאת הנוער מעל שנה, בת 15 מקרית טבעון. מתעניינת ועוסקת בפוליטיקה הישראלית ופעילות פרלמנטרית בכלל כחלק מצוות ממשל. אוהבת לשמוע מוזיקה.
אופק קרן– פעיל במחאת הנוער למען האקלים, ובמסגתה בקשר עם 6 ח"כים. סיירותניק, אמירימניק, רובוטריק, חובב פוליטיקה ומו"ד. 

 

Subscribe
Notify of
guest
1 תגובה
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
עינת
עינת
3 שנים לפני

מרתק! הגיע הזמן שמדינת ישראל תתייחס למשבר האקלים ברצינות