כששמעתי על משבר האקלים בפעם הראשונה הייתי ממש קטנה. אולי אפילו קטנה מדי. כיתה ג' או ד', ולא נחסכו ממני שום השלכות ושום סיכונים, רוב המידע ככה. ישר בפנים. 

זה היה קשה. לקח לי איזה חודש להתאושש מהידיעה שהבעיות שלי בעולם קטנות כל כך, כי יכול להיות שבכלל לא יהיה לי עולם לפתור אותן בו. לא ידעתי שאפשר לעשות משהו, לא ידעתי שזה לא באשמתי.

בתוך כל ערבוביית המידע שסיפרו לי – הייתה גם נקודת האל-חזור. בספר שלנו נכתב שהיא בעוד 20 שנה, ובגלל שהייתי ממש קטנה ובגלל שממש רציתי לא לחשוב על הבעיה הזו, לא שאלתי את עצמי מתי הספר נכתב. שכנעתי את עצמי שיש לנו זמן.

בשורה התחתונה, הצלחתי להשכיח מהלב שלי את משבר האקלים. לא לדאוג בגללו, לא לפעול בשביל לעצור אותו, לעבור שש שנים שבהן היה לי עולם בטוח לפתור בו את כל הבעיות שלי.

אני לא בטוחה מתי נזכרתי בזה. כנראה שזה היה כשראיתי ברשת החברתית את העמוד של מחאת הנוער למען האקלים. זכרתי שפעם זה ממש הדאיג אותי, וידעתי שיש כאן משהו לא בסדר, ידעתי שחשוב לפעול כדי לתקן. כתבתי הודעה, והצטרפתי למחאה. 

ופעלתי. אני עוזרת כמה שאני מצליחה בצוות, בפגישות, בניסיון הבלתי נגמר של הפעילות והפעילים שלנו לגרום לציבור להתעורר. 

אבל, ויש כאן אבל גדול, אני עוד לא התעוררתי.

נכון, אני פעילה במחאה. אני יודעת שיש משבר האקלים ואני מנסה לעזור.

אבל למרות שהסבירו לי כמה פעמים בהכשרות, כמה השלכות יש למשבר – אני עוד לא הבנתי אותן. 

כן, עוד לא הבנתי כמה משבר האקלים גדול. כמה הוא משפיע וישפיע על החיים על הכדור הזה. כמה חייבים לפעול עכשיו, בדחיפות. 

אני מדגישה – להתעורר לא אומר לדאוג ולהיבהל. להתעורר אומר להבין שצריך לפעול מהר. שמשבר האקלים הוא לא עוד אחת מהבעיות שיש לנו המון זמן כדי לפתור.

לא, עוד לא התעוררתי.

אבל, וגם פה יש אבל גדול, אני מתעוררת לאט לאט. בכל מפגש של המחאה אני מבינה קצת יותר. כל פרט מידע חדש על משבר האקלים, כל שיחת תיאום בצוות, מזכירה לי שיש לנו בעיה גדולה. ושאם האנשים הנכונים יתאמצו מספיק, אפשר גם לפתור אותה.

כן כן, שימו לב, אפשר לפתור את משבר האקלים. אם תקראו באינטרנט, תקראו כאן באתר, תעברו שיעור של צוות חינוך אקלימי (הצוות המדהים ביותר) תראו שיש המון דרכים להתמודד עם הבעיה הזו. אנרגיות מתחדשות, הפסקת שימוש בדלקים מאובנים, חוק אקלים שאפתני ומחייב, תכנית חינוך אקלימי.

אבל בשביל לפתור, אנחנו חייבים להיות מוכנים להתעורר! לא בהכרח להבין מיד, לא להיבהל ולהילחץ. אבל להיות מוכנים להקשיב ולשמוע. להתחיל לפעול לאט לאט, בהדרגה. אבל להיות מוכנים להתעורר.

כי הזמן להתעורר הוא עכשיו.

אז היי, אני גילי, ואני מתעוררת, לאט, בזמן שלי. אבל תוך כדי זה, אני פועלת כמה שאפשר לעצירת משבר האקלים. אני קוראת לכם ולכן לפעול גם אתם, גם אם עדיין לא התעוררתם לגמרי. העיקר לפעול, לעשות כמה שאפשר, כי העולם לא מחכה לנו שנקום. הוא צריך אותנו עכשיו.