בשיתוף פעולה עם עיריות אפשר להזיז הרים

"בשיתוף פעולה עם עיריות אפשר להזיז הרים". במילים אלו, ביום שלישי ה-24.11.20, נפתח הכנס הראשון מסוגו שלנו, נוער למען האקלים, יחד עם נציגי 15 עיריות ורשויות מקומיות ואיזוריות מכל רחבי הארץ. את הכנס הפקנו יחד עם עופר קרן ויונת שוורץ המובילים את השלוחה הישראלית של תכנית קלימה מד (Clima Med) של האיחוד האירופי, שפועלת במדינות נוספות ורבות שבאגן הים התיכון. אנו רוצים להודות להם מקרב לב על ההזדמנות האדירה שהעניקו לנו. היה לי כבוד גדול ותענוג לייצג את תנועתינו יחד עם אליאור גז (17, אילת) ונדיה דוניץ (13, קריית אונו) בכנס.  

"אני רוצה שמהמפגש הזה כולנו נצא עם המחשבה הבאה: מה שאנחנו עושים פה הוא מעבר למשכורת או עבודה רגילה – זה תיקון עולם, תיקון העוול הסביבתי. מה שאנחנו עושים היום, אפילו בשיחה הזאת כאן, ישפיע על הדורות הבאים."

אלו היו דברי הסיכום של אליאור בסוף הכנס, ואני חושב שהם תמצית המהות שלו. בהחלט הפננו את מוקד הדיון במהלך הכנס אל הגורליות של החלטותינו, בני ובנות הנוער והרשויות, על החשיבות שבשמירה על עולמינו, ובאחריות הגדולה המונחת על כתפינו במעמד זה. במפגש השתתפו נציגים מקריית אונו, גבעתיים, יוקנעם עילית, חולון, מ"א לב השרון, הרצליה, רעננה, אשדוד, פתח תקווה, רמת גן, מ"א חבל אילות, בת ים, נשר, בני ברק ומ"א חוף השרון.

מדוע כה חשובה הפעולה במישור המקומי בנושא האקלים? מכיוון שהשלטון המרכזי לא פועל כנדרש. הממשלה לא מתייחסת אל המשבר ברצינות מספיקה ומפקירה את מחויבותה לטיפול בו. היא פוגעת בכל האזרחים, בעיקר בנו הצעירים, וגם בדורות הבאים שיחיו ולכן האחריות לפעולה עוברת אלינו – האזרחים בשטח והשלטון המקומי. בכנס קראנו לעיריות להרים את הכפפה, להצטרף אלינו בפעילות האקלימית ולקדם את הטיפול בנושא עמנו. בתנועה אנו מאמינים שלרשויות המקומיות יש כוח גדול להשפיע על המדינה ועל חיי האזרחים. שינוי משמעותי יכול להיווצר כתוצאה ממאמצים כנים וגדולים שלהם ושלנו יחדיו. כמו שנאמר בתחילת הכנס: "כפי שאנחנו עושים בעצמינו (בני הנוער ט"מ), מתאחדים […] ועושים שינויים גדולים, כך גם בשיתוף פעולה עם העיריות נוכל להזיז הרים". אנחנו עומדים מאחורי האמרה הזאת לחלוטין. "כשכולנו נהיה ביחד נוכל לעשות שינויים שישפיעו על החיים שלנו, והאתגר הוא  בקנה המידה הזה", אמרתי בפתח דברי בכנס. בפני הנציגים הדגשנו את עמדתנו בנושא החשוב של היחס ברשויות לאיכות הסביבה, על כך שלמרות משמעותו "נדחק הרבה פעמים לשוליים ומתייחסים אליו כנושא שאיננו חשוב כנושאים אחרים – נושא מעצבן." (אני בפתח דברי). בנוגע לכך אמרנו ש"זאת גישה שלדעתנו איננה נכונה, ושמול הסכנה של משבר האקלים היא פשוט מסוכנת". אין לנו פריווילגיה לנקוט בו בביטול, ציינו וקראנו לכל הנוכחים לנקוט בצעד הנועז הדרוש כעת. הושטנו את ידינו לשיתוף פעולה  איתן ולהתחלה של דרך חדשה, שבה נצליח להביא שינוי עמוק בחברה הישראלית ונהיה מובילים בתחום הזה. 

המטרה היא שיחד ננכיח את נושא משבר האקלים בכל רחבי הארץ. הנושאים שביקשנו לקדם עם הרשויות, שהם גם התחומים המרכזיים אותם אנו מקדמים, הם מעבר לאנרגיות מתחדשות (וצמצום פליטות גזי חממה ברשות המקומית ע"י הקטנת צריכת החשמל ועידוד שמוש בתחבורה ציבורית), הכנסת חינוך אקלימי  (פורמלי ובלתי פורמלי) ברשויות, והכרזת משבר האקלים כנושא השנתי של שנת הלימודים תשפ"ב במוסדות החינוך העירוניים. שוחחנו עמם גם על קידום המחאה ברשויות, ועל טיפוח מוקדים מקומיים. "אני הבנתי שהכוח של כולנו הוא מאוד מאוד גדול. אני מרגישה שהיום יש לנו הזדמנות מאוד גדולה לקדם את כל זה (המטרות, ט"מ) כי כאינדיבידואלים שמתאחדים, ביחד יש לנו כוח מאוד גדול, וגם כקהילות." אמרה נדיה דוניץ  בכנס בהתייחסות לדברים אלה. עלינו להפוך את הנושא הזה לחשוב ומשמעותי בחייהם של תושבים רבים ככל הניתן, רק כך נוכל להגיע ל"מסות האדירות" ולתמיכה העצומה שנושא האקלים מקבל באירועים בחו"ל. נוכל לעשות זאת רק במאמץ משותף.

רובן המוחלט של העיריות הביעו תמיכה רבה במהלך שאנחנו מציעים לעשות עמן, וכן את נכונותן להיפגש עמנו בכדי לפתח את המשך הקשר. להלן מספר תגובות מנציגי העיריות והרשויות על המפגש, ומחשבותיהם עליו ועל שיתוף הפעולה:

רבי דפני, מועצה אזורית לב השרון: "הזדהתי עם המון דברים שנאמרו כאן כמו קביעת יעדים מדידים לאנרגיות מתחדשות והכנסת תכנית לימודים. מי שיכול ואמור לעזור בנושא הזה הם משרדי הממשלה, שמתקדמים פחות מהר מהקצב שאני הייתי מצפה לו. אני מקווה שההתגייסות של הנוער תוכל להגביר את הקצב מהילוך ראשון לשלישי, זו יוזמה מקסימה ואשמח לשיתוף פעולה."

אליאנה, עיריית פתח תקווה: "החשיבה שלי היא שבסופו של דבר לעשות פגישה עם לשכת ראש העיר. […] הוא (ראש העיר ט"מ) צריך לשמוע את זה מהנוער של פתח תקווה, הוא ייקח את זה בחשבון, כי אתם קהל הבוחרים בעוד מספר שנים." בנוסף לכך, בנוגע לתכנית הלימודים, שי מהמדור לחינוך סביבתי מהרצליה ציין שהם מעוניינים לחבור אלינו בנושא, וכך גם טלי קפלן מעיריית בת ים ("היינו רוצים לגייס עוד בתי ספר, להעלות את הנושא לסדר היום"). 

אין לנו ספק כי כי הכנס היה אחד האירועים המשמעותיים והגדולים ביותר שקיימנו בתולדות התנועה. אנחנו כבר בימים אלה עומלים על ניצול ההזדמנויות שהוא העניק לנו והפקת המרב מהן. אם נצליח, ונפעל בחכמה, הן יוכלו להוות לנו מקפצה אדירה לקידום המטרות שלנו, להגדלת המודעות למשבר האקלים במדינה וכמובן לשינויי מדיניותה בנושא, דבר לו כולנו מייחלים ונאבקים עבורו מדי יום. זאת רק ההתחלה.

*הכתבה כתובה בלשון זכר אך פונה לכלל המינים.

17/2/21

על המחבר

טל מתתיהו

בן 18 ומתגורר בתל מונד. חבר בתנועה מאז 2019 וכיום פועל בתפקיד ראש צוות שיתופי פעולה שעוסק בהעמקת הקשרים של התנועה עם החברה והנוער הישראלים והתנועה הסביבתית במדינה. הצוות מקים בימים אלה את תנ"א – קואליצית תנועות וארגוני הנוער למען האקלים.

Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments