למה מגיעות לי התחושות הקשות האלה, התחושות התבוסתניות?

מה עשיתי בחיים הקצרים שלי, שמגיע לי להיות בדיכאון אקלימי כבר שבועיים?

למה כל ערב אני צריכה ללכת לישון בוכה? למה אני צריכה בכלל לדאוג כל יום שכל מה שאני רואה היום יימחק? הכל  כבר לא יהיה פה. אנחנו לא נהיה פה. 

לא משנה כמה אני עושה, מתאמצת, משקיעה, ועובדת, כל זה יהיה לשווא.

למה? ככה.

כי אף אחד.ת לא עושה כלום… כי הא.נשים שבאמת אמור להיות אכפת להן, מסבות גב בעיוורון למשבר הענקי הזה. כי הטייקונים, הממשלות, העם, ממשיכים לשבת רגל על רגל בזמן שאני עושה כל מה שאני יכולה ויותר בשביל העתיד שלי. הם ממשיכים לעצום עיניים אל מול השריפות, השיטפונות, הזיהומים וההרס המטורף שקורה בעולם שלנו. אל מול חוסר הצדק המזעזע, אל מול משברי הפליטים, אל מול הבצורות והחולי. 

תגידו שזה לגיטימי. תגידו שאני צריכה לדאוג לעתיד שלי, תגידו שזה נכון. 

אני באמת צריכה לדאוג לעתיד שלי. אבל לא ככה.

אני לא אמורה לשבת שעות ולקרוא דוחות על משבר האקלים בחרדה ובייאוש. 

אני לא אמורה לקיים שיחות, לשבור את הראש מה לעשות. 

אני לא אמורה לפתור את הבעיות של כל העולם.

תשאלו למה אני עושה את זה? 

כי אני יודעת שאם אני לא אעשה את זה, אף אחת לא תעשה!!!

תגידו שאני בכיינית, תגידו שאני דכאונית, שאני סתם משליכה את הבעיות שלי על כל העולם. שאני סתם רוצה להפחיד אתכן. 

תגידו שהכל יהיה בסדר. תנסו להרגיע אותי או תגידו שהתחרפנתי, שיש לי קונספירציות בראש.

תהיו אטומות, למה לא?

למה לא???

כי אין לנו זמן! כי יש לנו פחות מעשור לנקודה שבה כבר לא נוכל לעשות שום דבר! לנקודה שבה האסונות יתעצמו ונתחיל להרגיש אותם באמת. כל אחת ואחת מאיתנו. 

לנקודה בה יהיה משבר פליטים חמור. שטפונות יתחילו להציף את כל המקומות הבטוחים שהכרתם. שריפות ענק יתחילו לכלות את ולפורר כל מקום שחשבתן שמוגן. יחלו מלחמות עולם על משאבים. 

הכל פשוט… יתפורר. יעלם. יישרף. יישטף. יבער בחוסר צדק משווע.

אז אתן חושבות שאתן חיות במקום מוגן. אז אתן חושבות שיש לכן מספיק כסף ושלא תגיעו לעולם למצב הזה. תנו לי לחדש לכן: זה הולך לקרות לכולנו. לכל אחד ואחת מאיתנו. וכן, זה הולך להגיע גם אליכן.

אז תתכוננו.